ארכיון

36 אסירים, ביניהם מוסטפה דיראני, השייח' עובייד וסטפן סמירק, עלו אמש לאוטובוס שהוביל אותם לנמל התעופה בדרך לגרמניה

בדיוק בשעה שמונה בערב ניתן האות, ודלת הברזל הכחולה של תא מספר 33 נפתחה. לאחר שנייה יצא מן התא האסיר הלבנוני המפורסם ביותר, מוסטפה דיראני, מי שהחזיק בנווט רון ארד, נחטף לישראל על ידי לוחמי סיירת מטכ"ל והוחזק במשך שנים כקלף מיקוח. כשהוא נתמך במקל הליכה, לבוש בטרנינג כחול כהה ובידו שקית עם כמה ספרי תפילה, הוא החל לצעוד לעבר החופש. דיראני ירד בגרם המדרגות והתייצב מול מפקד כלא רימונים, גונדר-משנה אלברט אבו-חצירא. מפקד הכלא אימת פעם נוספת את פרטיו של האסיר, ולאחר מכן חתם על צו השחרור ועל צו הגירוש. דיראני צעד עוד כמה מטרים, עבר שתי דלתות ברזל, ואז עלה לאוטובוס של שירות בתי הסוהר שאמור להובילו אל מטוס חיל האוויר, שהמתין על המסלול ב נמל-התעופה בן-גוריון.

דקה לאחר מכן נפתחה הדלת בתא מספר 11, והשייח' עבד אל-כרים עובייד החל גם הוא את מסעו חזרה ללבנון, כשבידו מחצלת תפילה. בזה אחר זה נפתחו דלתות התאים האחרים, ו-29 המחבלים הלבנונים ואנשי החיזבאללה יצאו גם הם אל המסדרונות. סטפן סמירק, אזרח גרמני ואיש חיזבאללה, לבוש בטרנינג בהיר, נעמד אף הוא מול מפקד הכלא. רק לפני שש שנים הוא תכנן לבצע מגה פיגוע בישראל בשליחות החיזבאללה. סמירק ישוחרר למרות שסירב לחתום על הצהרה, לפיה לא יחזור לפעילות טרור. המחבל הבריטי ג'רארד שומאן שגויס על ידי החיזבאללה, צעד אחריו.

הליך השחרור היה שקט והתבצע במהירות רבה. אנשי שירות בתי הסוהר הכינו את התיקים של כל האסירים מראש. הכל נראה כאילו תוזמן היטב מבעוד מועד. מיד לאחר שנחתמו צווי הגירוש, הועברו המחבלים לידי השוטרים הצבאיים ואנשי יחידת נחשון של השב"ס, אשר כבלו את ידיהם באזיקים והעלו אותם לאוטובוס, שהוביל אותם לנמל התעופה.

תפילה אחרונה מאחורי הסורגים

בין המשוחררים היה גם עלי בירו, שהוא ואחיו נחשבו לבכירי סוחרי הסמים בדרום לבנון ולבעלי קשרים עם החיזבאללה. אביו של עלי מת בכלא הישראלי לפני תשעה חודשים, וגופתו אמורה אף היא להיות מוחזרת בעסקה. רק אחד האסירים ניסה להפר את הסדר ששרר בהליך השחרור. רגע לפני שהוא עבר את דלת הברזל בדרך אל האוטובוס, צעק האסיר לעבר קבוצת העיתונאים והסוהרים שעמדה בסמוך: "בקרוב ישוחרר גם סלים קונטאר ואינשאללה ניפגש איתו בלבנון".

יממה קודם לכן הובאו 29 האסירים ממתקני הכליאה השונים של השב"ס ברחבי הארץ, לכלא רימונים שבשרון. בניית הכלא הושלמה רק לאחרונה, ושלשום הוא נחנך למעשה, כאשר הובאו אליו האסירים המיועדים לשחרור.

את היום האחרון בכלא הישראלי העבירו האסירים בציפייה דרוכה לשחרורם. הם החלו את היום בספירת הבוקר שביצעו הסוהרים, התפללו בתאים, ובמהלך היום עברו ראיונות עם גורמי הביטחון השונים, כדי לוודא שהם אכן אלה המופיעים ברשימות השחרור.

כל אסיר הורשה להוציא מזוודה אחת במשקל של עד 20 קילוגרם עם ציודו האישי, שאיתה הוא עולה למטוס. בשעות הצהריים רוכזו המזוודות והועמסו על משאית של שב"ס, שהובילה את המזוודות באבטחה כבדה לנמל התעופה בן-גוריון, ושם הועלו על המטוס. בשעות הצהריים הם קיבלו ארוחה חמה לתאים והורשו לנוח, ולקראת שמונה בערב החלו להתכונן להליך האחרון לקראת שחרורם.

סמירק: אמשיך לסייע לחיזבאללה

יותר מ-150 סוהרים ולוחמי יחידת נחשון השתתפו במבצע האבטחה וליווי האסירים ממתקני הכליאה ל נמל התעופה בן-גוריון. השיירה שיצאה אתמול מכלא רימונים שבמתחם בתי הכלא הדרים, נראתה כאילו נלקחה מסרט הוליוודי. ניידות משטרה באורות מהבהבים נוסעות מלפנים, לוחמים עם כלי נשק שלופים בכלי הרכב שנוסעים לפני האוטובוסים ומאחוריהם, כשאת השיירה סוגרים אמבולנסים של מגן דוד אדום וניידות של המשטרה הצבאית. לקראת חצות הגיעה השיירה לנמל התעופה בן-גוריון, לקראת עלייתם של האסירים למטוס בדרך לגרמניה. * מיכל שפירא מוסיפה: נשיא המדינה משה קצב עיכב אתמול עד שעות אחר הצהריים המאוחרות את חתימתו על מסמך החנינה של סטפן סמירק, מאחר שזה לא הביע חרטה על מעשיו ואף אמר כי בכוונתו להמשיך לפעול במסגרת החיזבאללה. קצב הסכים לחתום על בקשת החנינה רק לאחר שהציב תנאים והגבלות לשחרורו, והשתכנע כי יינקטו הצעדים לכך שלא יהווה סכנה למדינת ישראל.