מעריב 2004
ינואר 25
"אבל מה איתנו ? "
איתן רבין
זכריה, הבן של יונה באומל, נעלם בלבנון ארבע שנים לפני רון ארד. זכריה ושני חבריו, צבי פלדמן ויהודה כץ, לא יחזרו הביתה גם בפעם הזו. "אני מברך את המשפחות שהנה סוף סוף הן הגיעו לרגע האמת ולסיום העסקה", אמר אתמול באומל. "אבל מה איתנו? אותנו שכחו".
באומל מספר כי אתמול, לפני שהתפרסמה הידיעה על העסקה עם החיזבאללה, התקשרו אליו נציגי צה"ל כדי לעדכן אותו. כבר שנים שבאומל מנהל קרב עיקש בניסיון לברר מה עלה בגורל בנו, שנעלם בקרב סולטן יעקב במלחמת לבנון. באומל מאמין שבנו עדיין חי.
"אני בטוח שלסורים ואפילו לערפאת יש מידע בנוגע לבנים", אומר באומל, "אבל אף אחד לא מדבר איתנו. אני כבר אדם מעל גיל 70. אני לא רוצה לסיים את חיי בלי לדעת מה קורה עם בני. אני בקשר עם כל הגורמים האמריקניים, משום שזכריה הוא נתין אמריקני, אבל אני פונה אל ממשלת ישראל ולכל הגורמים שמטפלים בנושא - אנא מכם, בוא נפתור גם את בעיית נעדרי סולטן יעקב. אני לא רוצה לסיים את חיי כפי שסיימה אותם בתיה ארד ז"ל ".