מעריב 2004
ינואר 25
היעד הבא של נסראללה
עמית כהן
כשביירות, מעוטרת בדגלי צהובירוק איסלאמיים ובגשם של פתיתי נייר ובתרועות ניצחון, תסיים לחגוג, יצטרכו מנהיגי חיזבאללה להצביע על היעד הבא, השלב החדש של המאבק. ציבור המאמינים מחכה לשמוע מה הצידוק התורן להמשך המאבק באויב הציוני. איש הרי לא באמת מאמין שהמלחמה בו תיפסק רק משום ש-400 אסירים שוחררו מהכלא. את התנופה הזו חייבים להמשיך. חילופי שבויים, זירות מטענים וירי נ"מ הם בסך הכל אמצעים לשמר את המאבק, בדרך לשחרור ירושלים מידיהם של הכופרים. אך את המטרה הסופית של הארגון, את היעד הפאן-איסלאמי, קשה לשווק לציבור הלבנוני. ההמונים לא אוהבים מטרות אמורפיות. הלבנונים היו מוכנים לתמוך במטרות קונקרטיות, לאומיות, כמו שחרור דרום לבנון. הם חרקו שיניים, אך עמדו לצד נסראללה, כשהוא הבטיח להחזיר את האסירים הביתה. פידיון שבויים הוא ערך גם עבורם. כעת, כשביקורת על חיזבאללה נשמעת גם בתוך העדה השיעית, יצטרך חיזבאללה להציג מטרה חדשה, ומהר.
לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון, הציג נסראללה את "רשימת השש": ששה עקרונות שמצדיקים מאבק נגד ישראל, למרות הנסיגה. הסעיף הראשון ברשימה היה שחרור האסירים הלבנוניים. סעיפים אחרים אמרו שישראל פוגעת בזכויות המים של לבנון, ומפירה את ריבונותה באמצעות גיחות מטוסים. לאחר חתימת עסקת השבויים, הקמת תחנת השאיבה על הווזאני וצמצום פעילות חיל האויר בשמי לבנון, אפשר לומר שנסראללה סימן "וי" על רוב היעדים.
המטרה המוגדרת האחרונה שנשארה לחיזבאללה, היא שחרור יתר ה"אדמות הלבנוניות הכבושות", שנמצאות בשליטה ישראלית, כלומר, חוות שבעא והכפר שובא. לכן, אפשר להניח שחזבאללה, שמנסה בדרך כלל לשוות למעשיו מידה של לגיטימיות, יגביר את פעילותו באיזורים הללו. בכירי האירגון רמזו בעבר שהם לא פוסלים אפשרות של כיבוש מוצב ישראלי, כאקט סימבולי. התרחישים הללו, צריכים כעת לבוא בחשבון ביתר תשומת לב.
בטווח הקצר יסייע שחרור האסירים לחיזבאללה לגרוף אהדה רבה. הארגון הקיצוני שוב הוכיח שהוא מסוגל לכופף את ישראל, ולהכריח אותה לעשות כרצונו. אך ספק אם בטווח הארוך יצליח חיזבאללה לשכנע את החברה הלבנונית, העייפה וצמאה לשקט, בטוהר כוונותיו. לאט לאט, נגמרים לנסראללה התירוצים. הפסימיים יגידו שהדבר נובע מכניעה ישראלית, חוזרת ונשנית. האופטימיים יקוו שהדבר יחיש את הביקורת על האירגון, שאולי תביא לשינוי מבית.