מעריב 2004
ינואר 25
עסקה בלי רון
עמיר רפפורט, איתן רבין ואסנת שוסטק
חן, דודו, תמי ויובל ארד עשו השנה מאמץ אחרון, עילאי, כדי להציל את האבא והאח היקר שאבד בלבנון. עצרות המוניות, עצומה עם עשרות אלפי חותמים ופגישות אישיות, נרגשות, עם ראשי המדינה. הם נאבקו עד הסוף כדי לנסות ולשכנע: אל תשחררו את דיראני שהתעלל ברון, בלי לקבל סימן חיים. בראשית נובמבר, לאחר שממשלת ישראל החליטה ללכת על העסקה עם חיזבאללה, הם נאלצו להרים ידיים. "אני לא יודעת מה יהיה מחר", אמרה תמי ארד, אישתו של רון, "אבל אני מרגישה שמסע ההלוויה של רון מתחיל". " מבחינתם של אמא, חן ודודו זה סוף המאבק", אמרה אז הבת יובל. "המאבק הזה היה קשה מאוד והם לא יוכלו להמשיך להתמודד עם זה מבחינה נפשית. הם מאמינים שברגע שדיראני ישוחרר, אין סיכוי שנדע מה קרה לאבא".
" אני מניחה שעשו הרבה כדי להחזיר את אבא. אבל השורה התחתונה היא שאבא שלי לא כאן", אמרה יובל. "אני בת 17 וחצי ואבא כבר 16 שנה בשבי. אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו".
אתמול , לאחר הפירסום אודות העיסקה שגובשה עם חיזבאללה, בחרו בני משפחת ארד לשמור על דממה. "אנחנו מעדיפים לשמור על שתיקה", אמר חן ארד, אחיו של רון. "כל מה שהיה צריך להיאמר, נאמר. אנחנו עוקבים אחר העסקה ומבחינתנו אין לנו שום תגובה. אנחנו מברכים את כל עם ישראל".
" אסור להרפות"
אבל החברים הרבים של רון מתקשים לשתוק. רונן מירב, חברו של רון לקורס הטיס, פעל בחודשים האחרונים להזכיר לכולנו שגם את רון צריך להחזיר. "אסור להרפות", אמר אתמול מירב. "אני לא כועס. אך אני למוד אכזבות. אני לא יכול לטעון כנגד העוסקים במלאכה. אני בטוח שרון יקר להם כפי שהוא יקר לי. אבל כחברים שלו אנו חייבים לתת להם דלק, שלא יתעייפו ויפסיקו לנסות ולהחזירו ". "אם העסקה הזו תקדם במשהו את חזרתו של רון הביתה זה יהיה חיובי", אמר אמש חבר נוסף של ארד, דני זוננשיין. "אני קצת סקפטי, כי לאורך השנים נעשו נסיונות רבים להחזירו שלא הביאו לתוצאה ממשית, אך אם נצליח להביא את רון הביתה, זה יהיה שווה הכל. צריך להמשיך לנסות".
גורמים בכירים במערכת הביטחון אמרו אתמול כי הם מקווים שעסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה דווקא תביא לפריצת דרך גם בפרשת רון ארד. הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, היה אחד התומכים בעיסקה שגובשה. בדיונים פנימיים הוא הסביר כי מדובר במהלך "שישבור את הסטטוס-קוו ואולי ייתן לחיזבאללה מוטיבציה אמיתית לנסות לפתור סוף סוף את תעלומת ארד".
בניגוד לעמדה זו, ישנם גורמים במערכת הביטחון שחוששים שהמחיר שישראל עומדת לשלם הוא גבוה מדי. "אין אדם שאחראי להיעלמותו של רון ארד יותר ממוסטפה דיראני", אומר גורם ביטחוני הבקיא בפרשה. "כל המידע המודיעיני מצביע על כך שהחזיבאללה עצמו היה מעורב בהעברתו לידי איראן. לכן זה די מוזר שעושים עסקה עם החיזבאלה, מחזירים את דיראני, ורון איננו".
התקווה האחרונה בה נאחזים כעת במערכת הביטחון, היא המנגנון עליו סוכם במסגרת העסקה, שנועד לנסות ולהשיג מידע חדש על גורלו של רון ארד. במערכת הביטחון מעריכים גם כי בקרוב תציע ישראל פרס כספי בסך 10 מיליון דולר, תמורת מידע על ארד, בתקווה לקדם את עניינו.