מעריב 3002
נובמבר 9
הסכנה שבכניעה
בן כספית
כל חייו נלחם אריאל שרון בטרור. כל ימיו הצהיר, שינן וחינך: לא נכנעים לטרור, לא מדברים
עם טרור, לא מתכופפים. דווקא עכשיו, דווקא מול השפל והמסוכן שבאירגוני הטרור, דווקא היום הוא
מוריד ראש, נושך שפתיים ונכנע.
שלוש שנים הוא מסרב להיכנס למו''מ אמיתי עם הפלשתינים ''עד שלא יפסיקו
את הטרור''. מוחק את יאסר ערפאת, ש''עוסק בטרור''. את חסן נסראללה הוא
מנפח, בינתיים, לממדי ענק. במה נבדלים ערפאת ונסראללה? אם יש הבדל, הוא
לטובת ערפאת.
נסראללה כופר בזכותנו להתקיים כאן, מטמין מטענים על גבול הצפון, הורג
חיילים וממשיך לדבר עם שרון כאילו כלום.
נסראללה ירש את ערפאת, שנמלט
מביירות בלחצו של אותו שרון, והנה הוא יורש אותו גם בעולם הערבי.
''הפשע משתלם'', יגידו לעצמם הפלשתינים כשיראו עוד מעט מאות אסירים
פלשתינים משתחררים לכבוד נסראללה, שממשיך להכות בישראל ולדבר על
השמדתה. העולם הערבי כולו יפרוץ במחיאות כפיים סוערות. הרף יוגבה לצמרת
ממנה קשה יהיה להוריד אותו. השד ישתחרר, סופית, מהבקבוק.
הרגע בו יידרשו שרי הממשלה להרים את ידם היום בעד או נגד העסקה גדול
אפילו מיוקרתו של ראש הממשלה. אין כאן הצבעת אמון בשרון. יש כאן הצבעת
אמון במצפון. זו הכרעה ערכית, גורלית, גדולה מכולנו. היא תכריע מה יהיה
הפרצוף שלנו כאן בשנים הקרובות. היא תסמן את הדרך.
לא רק גורלו העלום של רון ארד על כף המאזניים. יש כאן מדינה שלמה
שממשכנת את עתידה ועתיד אזרחיה לטובת טרוריסט קיצוני, מרושע ובלתי
צפוי. מאחוריו ניצבת איראן, המסוכנת באויבי העולם, המביטה ביסורי עם שלם
בהנאה סדיסטית. הגיע הזמן להגיע לכנופיה הזו ''עד כאן''. לתת להם להבין שגם
אנחנו, גם יהודים, יודעים לעמוד על עקרון. גם לנו יש קווים אדומים. מי
שמשחק איתנו, אנחנו משחקים איתו בחזרה.
ההחלטה היום יכולה להגדיר מחדש את שבירותה של המדינה, שמוכנה לעשות
כמעט הכל תמורת לוחמיה ושליחיה, ואינה מוכנה להפקירם גם אם חלפו 17
שנה. נסראללה, על פי גורמים ביטחוניים, מחזיק במידע על רון ארד. אם כך,
שישחרר אותו.
שרון ינאם היום בממשלה מדם ליבו. אין להאשים אותו. ראש הממשלה מאמין
בתמיכתו בעיסקה והולך עם אמונתו זו לאורך כל הדרך. אין זה אומר שהוא
צודק. הוא יצהיר היום על מחויבותו הבלתי חוזרת לרון ארד, על המאמצים
הכבירים לאיתורו, על ההוראות למוסד, לשב''כ, לאמ''ןולעולם כולו להשקיע
הכל כדי לקדם את הסיפור הטרגי הזה.
השרים, בהצבעתם, יכולים להגיד לשרון בחזרה שהמעשה הכי נכון לטובת רון
הוא להגיד לנסראללה ולאיראנים בקול גדול וצלול: עד כאן.