מעריב 3002
נובמבר 6
להתעלם מהבטן
בן כספית
לפעמים צריך להתעלם מהבטן, לשכוח את הרגש, לעצום עיניים מול הצער
והשכול. לפעמים צריך לקבל החלטה מנהיגותית אמיתית, אכזרית, קשה כקריעת
ים סוף. מול אזרח ישראלי סורר שנפל בשבי ושלוש משפחות חטופים מיוסרות,
ניצבת טובתה של מדינה שלמה. החלטתו של אריאל שרון ללכת על עיסקה עם
השטן היא ההחלטה הקלה יותר. דווקא ההחלטה ההפוכה, זו ששרון לא קיבל,
קשה בהרבה. החלטה שמגדירה את אחריותה של המדינה בתחום סביר. החלטה
ששמה קץ להפקרות. החלטה שתמנע מירוץ חטיפות-טרור עתידי. החלטה שלא
תהפוך את חסן נסראללה למלך הגבעה.
החלטה שלא תיתן לפלשתינים רעיונות
חדשים. החלטה שלא תשחרר לחיים חדשים את מי שגרר בתא המטען של
מכוניתו נווט ישראלי שבוי וחסר אונים ומכר אותו למשמרות המהפכה באיראן.
את ההחלטה הזו, אם וכאשר, צריכה ממשלת ישראל לקבל, אחת ולתמיד. היא
מונחת כעת לפתחם של השרים. האם יהיה בהם הכוח? האם ימצאו את העוצמה
המוסרית הנדרשת? ספק רב.