מעריב 3002
אוקטובר 32
סמים? עסקאות אפלות? הימורים?
עמיר רפפורט
כל סימני השאלה שמתלווים לנסיבות המפופקות שבהן נפל אל''מ (מיל') אלחנן טננבאום למלכודת של החיזבאללה, אינם מתיישבים עם אלחנן טננבאום שהכרתי.
למען האמת, אפילו השם אלחנן אינו נקשר אליו. עבור כל מי ששירת עם טננבאום במילואים, כמוני, , הוא היה תמיד ג'ינס, - הכינוי שהוצמד לו, אשר מקורו ההיסטורי הוא ככל הנראה במילה ''ג'ינייס'' (גאון באנגלית), בשל הגאונות
שיוחסה לו.
בניגוד לכל מה שצץ ועולה עכשיו, ג'ינס שאני היכרתי היה קצין מסור בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הוא תמיד הגיע לשירות הרבה לפני כל האחרים ונשאר אחרי שכולם כבר חזרו הביתה למשפחות.
הוא תמיד נראה עירני לחלוטין - גם בשעות הקטנות של הלילה. תמיד מרוכז לגמרי במשימה, גם בקור כלבים ובחום
אימים.
ג'ינס המפקד הוא מה שנקרא מלח הארץ. רק בדיעבד, לאחר החטיפה, אפשר לחשוב על כך שבנוסף לכל התכונות החיוביות שכל כך מאפיינות אותו, יש בו גם צדדים אחרים, חבויים יותר. גם אחרי אינספור ימים ולילות משותפים עימו, איש לא יכול היה לדעת באמת שום דבר מהותי כלשהו על החיים הפרטיים שלו.כאשר התפרסם לראשונה, לפני כשלוש שנים, שאל''מ אלחנן טננבאום הוא הקצין הבכיר שנחטף ללבנון, חלפו שעות ארוכות עד שהתברר כי החטוף הוא לא אחר מאשר ג'ינס. לנוכח הפרטים שהותרו לפרסום אתמול לגבי נסיבות החטיפה, ממש אי אפשר להאמין שמדובר באותו אדם. אבל גם אם כן, אף אחד לא יוכל לקחת ממנו את התרומה הייחודית שלו בתור מפקד.